מרבית האנשים עדיין מתייחסים למושג פשיטת רגל, ולא יודעים שלמעשה הוא הוחלף במונח חדלות פירעון. גם עתה, המונח מתייחס למצבים של אנשים ותאגידים שלא יכולים להשיב את חובותיהם, וכשכלל הנכסים המצויים ברשותם נמוכים יותר מהחובות. בשורות הבאות יוסבר לגבי חדלות פירעון ומשמעותה.
מהו חוק חדלות פירעון
חוק חדלות פירעון נכנס לתוקף לקראת סוף שנת 2019, ולכן על מי שיש תיק בהוצאה לפועל שנפתח לפני מועד זה עדיין חלים הכללים של פשיטת רגל. חשוב להבין שלא מדובר רק בסמנטיקה. למעשה, הסיבה לחוק החדש הייתה בעיות בהליכים של פשיטת רגל, שנטו להתארך מאוד ופגעו גם בחייבים וגם בנושים. כדי לתקן זאת, החוק החדש מגביל את ההליכים לארבע שנים פחות או יותר, שבתוכן כלול גם שיקום כלכלי. מדובר בשינוי משמעותי, המאפשר לחייבים לראות את האופק ולפתוח זמן חדש בחייהם הכלכליים בפרק זמין מניח את הדעת. גם הנושים זוכים להקטנה של הבירוקרטיה, לצד הזדמנות להשיג בחזרה חלק גדול יותר ממה שמגיע להם.
הליכים שונים של חדלות פירעון
חשוב להבין כי קיימים שני הליכים שונים לחדלות פירעון. האחד עוסק בחובות נמוכים, המוגדרים נכון להיום עד כמאה וחמישים אלף ₪, והוא מתקיים בבית משפט השלום ובאחריות הכונס הרשמי. בתחילה מבקשים הוצאת צו פתיחת הליכים, ואחרי שהוא ניתן יש תקופת ביניים של כשנה, בה מתקיימת הקפאת הליכים. בד בבד, ממנה הכונס או בית משפט "ממונה" שתפקידו לבחון את המצב הכלכלי של החייב ולקבוע צו לתשלומים חודשיים. יש לציין כי בתקופה זו ייתכן ויהיו מגבלות על החייב כמו איסור פתיחת חשבון בנק או איסור יציאה מהארץ. כאשר תקופת הביניים עומדת להסתיים, מוגשת על ידי הממונה תוכנית לשיקום כלכלי, הכוללת הכשרת התנהלות כלכלית עבור החייב, מגבלות שיוטלו עליו, סכומי התשלומים ומועדי ההחזר, נכסים וכספים למימוש, וכדומה. במידה ומתקבלת התוכנית, יוציא בית המשפט צו שיקום כלכלי שבו צריך החייב לעמוד במשך 3 שנים, ובהתאם לנסיבות המקרה ניתן לקצר את התקופה, להסיר מגבלות או לפטור מחלק מהחובות. כאמור, קיים הבדל בין חובות הנחשבים לנמוכים וגבוהים, סביב מאה חמישים אלף ₪ ומעלה. התהליך של חדלות פירעון דומה בשני המקרים, רק שבחובות גבוהים מי שמגיש את התוכנית לשיקום כלכלי הוא הכונס הרשמי.
